האם ניתן לחייב את האזרחים להתחסן נגד הקורונה – עו"ד איתן צפריר

יוזמת משרד הבריאות לחייב את אזרחי המדינה להתחסן נגד קורונה מעוררת שיח ציבורי יצרי עז.
יש כאן התנגשות חריפה בין זכויות. ידו של מי תהיה על העליונה? האם זכויות הפרט יגברו או הצורך למגר את המגפה ולשמור על בריאות הציבור.

אם סורקים את ההיסטוריה של ישראל מגלים כי כלי זה כבר מצוי בארגז הכלים של המדינה, והוא כבר נוסה פעמים אחדות בעבר. הכלי אמנם מיושן וארכאי ונוסה פעמים אחדות בלבד
אבל אין מדובר במשהו חסר תקדים לגמרי. סעיף 19 לפקודת בריאות העם, שנחקקה בימי המנדט הבריטי (1940), מאפשר לקנוס את מי שמסרב להתחסן בזמן התפרצות מגפה. הסעיף
הופעל בשנת 1949 בעת התפרצות האבעבועות השחורות, ובתחילת שנות ה–90 עם התפרצות החצבת בישראל. סעיף 20 לחוק מרחיק לכת עוד יותר, ומאפשר ממש חיסון בכוח בזמן מגפה.

יחד עם זאת, קשה להאמין שניתן יהיה לכפות על כלל אזרחי ישראל חיסון. גם ניסיונות מינוריים בהרבה לחוקק לפני כמה שנים חוק שיחייב הורים לעבור שיחת הסברה על חשיבות
החיסון לא נחקק בסופו של דבר. בחברה רבת זהויות ומגזרים כמו ישראל, תהפוך חובה זו לבדיחה עצובה ורק תחשוף את העדר היכולת של המדינה לכפות את מרותה על אזרחיה.

כמו כן, שלילת זכויות (כמו קיצבאות ביטוח לאומי, עיכוב יציאה מן הארת וכד') מאזרחים שלא מילאו את חובתם להתחסן, ספק אם תעמוד בפסיקת בג"צ המגלה רגישות רבה
לזכויות האדם והאזרח גם בעתות משבר.

לסיכום, נדמה כי אין בחוק זה כל צורך. הדרישה לחיסון תצמח מלמטה- ממקומות העבודה, בתי המלון, מסעדות חברות התעופה וכל מקום שיש בו אינטראקציה חברתית. בלתי מחוסנים
יהפכו לפרסונות נון גרטה, למבודדים החדשים.